אתה תהיה ילד טוב, נכון?

כמו כל סטודנטית שצריכה לממן את הלימודים והמחייה שלה, גם אני מחפשת עבודה.

ניסיתי להיות מלצרית, ברמנית, מוכרת בחנות וכלום לא צלח, לא יודעת למה, הרי כל החברות שלי עובדות בזה, מה שונה אצלי?

כל היום הייתי באתרי דרושים, קבוצות דרושים בפייסבוק כדי לחפש משהו שבאמת יכול להתאים לי רק שלא מצאתי כלום.

לבסוף החלטתי לפרסם בעצמי פוסט, שאני מחפשת עבודה, לא במלצרות או בכל מה שציינתי מעלה ולבדוק מה יש לאנשים להציע.

קיבלתי כל מיני הצעות, לעבוד במשרדים שלצערי זה לא אפשרי כי אני לומדת בבקרים, כרטיסנית באגד, מה לא? אבל שום דבר לא התאים, אני צריכה שעות ערב ולא עבודה שכוללת דברים שיכולים להישבר.

יומיים אחרי שפירסמתי את הפוסט, אמא שלי שלחה לי הודעה שהבת של קולגה שלה מחפשת בייביסטר לשעות הערב מדיי פעם לשלושה ילדים, ילד בן 13, ילדה בת 7 וילד קטן בן 4.

טוב, כמה קשה זה כבר יכול להיות, יאללה, הלכתי על זה.

לקחתי מאמא שלי את הטלפון ואמא שלי אמרה לי "זה הטלפון של בעלה, דברי איתו, הוא יתן לך את כל הפרטים".

למחרת בבוקר התקשרתי למספר וענה לי גבר "הלו" שמעתי מהצד השני של הטלפון, "היי, שלום, אני שיר, לגבי המשרת בייביסיטר" עניתי והוא קטע אותי "אה כן,  אמרו לי שתתקשרי, בגדול זה שלושה ילדים, 4,7,ו13, שני בנים ובת אחת, ואנחנו צריכים בשעות הערב החל מ 21:00 ועד חצות פחות או יותר ו 60 שקלים לשעה, איך זה נשמע לך?" הוא בקושי נשם כשאמר את המשפט הארוך הזה "נשמע סבבה" עניתי, "ספרי לי קצת על עצמך, בגדול הייתי רוצה שנתראה לפני" הוא אמר ועניתי לו "אני שיר, בת 26, סטודנטית לתקשורת, אני פנויה בערבים, אוהבת ילדים, עוד משהו?" אמרתי בחיוך.

"בואי נעשה דבר כזה, תוכלי לבוא אלינו היום להיכרות קצרה? נראה שהכל טוב ואם כן בשישי אני ואשתי מוזמנים ונצטרך בייביסטר, מה את אומרת? אצלינו היום ב18:00?" הוא שאל, עניתי שכן וניתקנו.

ב17:30 יצאתי לכיון הכתובת שנתן לי, הם גרים די קרוב אליי, בערך 20 דקות נסיעה באוטובוס, וגם יחסית האוטובוס הוא עד מאוחר כך שיהיה לי איך לחזור הביתה.

ירדתי בתחנה המיועדת, עשיתי גוגל מפות והלכתי לכיון.

הגעתי לבניין, ראיתי שיש אינטרקום, חיפשתי את השם ולחצתי על הזמזם ותוך רגע כבר הזמזמום של פתיחת הדלת נשמע ונכנסתי.

הבנין היה גדול, היו שם לא מעט קומות, עליתי במעלית והגעתי לדירה המיועדת.

דפקתי 3 דפיקות קלות על הדלת, שמעתי מבחנים צעדים, רעשים של פתיחת הדלת ובפני נגלה גבר כבן 45, גבוה, מרשים , "שיר?" הוא אמר וחייך חיוך גדול, "היי, נעים מאד" החזרתי לו והוא בתגובה הכניס אותי פנימה.

"אשתי כבר מגיעה עם הילדים, ככה תוכלי להכיר אותם. משהו לשתות?" הוא שאל הנימוס, "לא תודה" עניתי, קצת הובכתי מהסיטואציה. הוא בכל זאת הביא כוס מים, לי ולו והתיישב לידי בסלון.

היה לו ריח מעולה, מסוג הבשמים שמשאירים אחריהם שובל נעים ומגרה.

"אז איך הלימודים?" הוא שאל, ניסה לפתח שיחה "סבבה, יש ימים קשים יותר וימים קשים פחות, עכשיו יחסית רגוע, בגלל זה גם אני מחפשת עבודה" עניתי תשובה די מפורטת.

לפתע דלת הכניסה נפתחה והבית החל להתמלא ברעש. הילדים נכנסו אחד אחרי השני ולבסוף אשתו. היא הייתה יפה, לבושה בטוב טעם, היא קלטה אותי וחייכה והתקדמה לעברי "שיר? היי נעים מאד, אני סיגל, אני מקווה שסהר קיבל את פנייך לשביעות רצונך", סהר, ככה קוראים לו, האמת שהוא לא הציג את עצמו. התאשתתי וחזרתי לשיחה "כן, בטח. יש לכם בית מקסים וזה נראה שגם הילדים כך" אמרתי וקצת שיקרתי, הרי אני לא מכירת את הילדים וכרגע כל מה שנראה לי שזה הם עושים בעיקר רעש. היא חייכה וקראה לילדים.

הם הציגו בפני את הילדים ממש לפי הסדר, הגדול בן 13, שזה נראה שהוא בול בגיל של חרמנות כי איך שהוא הסתכל עליי לא השאיר הרבה מקום לספק, האמצעית, שהיא ילדה טיפוסית של ברביות ובובות והקטן ביותר, שאין הרבה מה להגיד עליו חוץ מזה שהוא פשוט חמוד!

במשך כשעה ישבנו ודיברנו, הם הסבירו לי על הערבים שהם צריכים אותי, כמה שעות וכל הבירוקטיה וקבענו שכבר ביום חמישי אהיה אצליהם ב20:00, נפרדנו לשלום והלכתי לתחנת האוטובוס והביתה.

הגיע יום חמישי, הגעתי כפי שביקשו ממני, הם היו לבושים ממש מהודר. הם הסבירו לי על הכל ושימח אותי שהשניים הקטנים ישנים והגדול בחדר שלו ולא באמת יפריע. רווח לי, אמרתי להם שאני אסתדר ושיחררתי אותם.

פתחתי את הטלוויזיה, נישנשתי ממתקים שהם השאירו לי ותהיתי איפה הנער המתבגר אבל תיארתי לעצמי שהוא מסתדר אז די המשכתי בשלי. קמתי לשירותים ובדרך לשם שמעתי רעש מוזר בחדר של המתבגר. דפקתי, אבל הוא לא שמע אז פתחתי את הדלת בשקט וראיתי אותו שוכב במיטה, מחזיק את הטלפון הנייד שלו ביד אחת והיד השניה מתחת למכנסיים שלו והוא גונח בשקט.

נכנסתי להלם, קפאתי במקום ולא ידעתי איך להמשיך.

"מה את עושה?" הוא קלט אותי, הוציא את היד מהמכנסיים בבהלה "לכי מכאן!" הוא צעק עליי "ששששש אתה תעיר את האחים שלך" נכנסתי לחדר וסגרתי את הדלת. "צאי מכאן!" הוא ממשיך לצעוק, "זה בסדר, אני לא ראיתי כלום" ניסיתי להרגיע אותו ופתאום הוא התחיל בהתחננות "בבקשה אל תספרי לאמא ואבא, אני מתחנן" ליבי יצא אליו והוא המשיך "בבקשה, אסור שהם ידעו שאני מאונן עלייך" הא? עליי? אני פיספסתי את זה כנראה , הלכתי אליו, לקחתי לו את הטלפון וחשכו עיני. זו אני תמונה מהאינסטגרם שלי עם ביקיני מהטיול בדרום אמריקה, מה קורה כאן? איך לעזאזל הוא הגיע לזה? יצאתי מהתמונה, זרקתי את הטלפון שלו על המיטה ויצאתי, בדלת, בלי כשאני עם הגב אליו אמרתי לו "אני לא אגיד כלום אבל אני לא רוצה שבחיים שלך תסתכל על התמונות שלי", והלכתי.

חזרתי לסלון, קצת המומה ולאורך כל הערב לא נתקלנו אחד בשניה למזלי.

לא יודעת כמה זמן עבר אבל פתאום שמעתי את דלת הכניסה נפתחת וסהר וסיגל נכנסו. כל כך שמחתי לראות אותם.

הם שאלו איך היה, עניתי שלא היו תקלות, הם שילמו לי ויצאתי לתחנת אוטובוס.

כל הלילה חשבתי על מה שהיה, הוא עשה עליי ביד. ניערתי את מחשבותיי בהצלחה והעברתי את היום למחרת כמעט בלי לחשוב על כך.

בשעה 17:00 הטלפון שלי מצלצל ואני רואה את השם של סהר על הצג. הוא כנראה גילה מה היה אתמול ומתקשר לצעוק עליי וכל דבר שעולה לי בראש. לא רציתי לענות, פחדתי, אבל בכל מקרה עניתי.

להפתעתי הוא לא אמר כלום על המקרה, הוא סיפר שיש משהו לא צפוי היום בערב ואם יש סיכוי שאוכל להגיע גם היום, שישי בערב.

לא רציתי, אבל אני צריכה את הכסף אז בחוסר ברירה הסכמתי, סיכמנו על שעה ונפרדנו לשלום.

הגעתי בערב אליהם הביתה, הם הכניסו אותי, סיכמנו על דברים אחרונים, אמרו שהיום כל הילדים כבר ישנים מה שרווח לי מאד והם הלכו לדרכם.

כל הערב עבר בשלום והזמן עבר די מהר והם כבר הגיעו, שוב "טקס התשלום" ובאתי להיפרד מהם עד שסיגל אמרה "שיר, איך את מגיעה עכשיו הביתה? יש לך איך?" היא אמרה בדאגה, "אני עכשיו מזמינה לי מונית" עניתי לה והיא ענתה חזרה "מה פתאום? אתה לא נוסעת במונית, סהר ייקח אותך.", "לא, לא, זה באמת בסדר, אין צורך" ניסיתי להתעקש אבל ראיתי שאין טעם כי סהר כבר היה עם המפתחרות של הרכב ודלת הבית הייתה פתוחה "בואי שיר, אני אקח אותך" הוא פנה אליי, היה בו משהו שונה, במבט שלו.

הודיתי לסיגל והתקדמתי לעבר הדלת, יצאתי וסהר שם את ידו בגב התחתון שלי וכל השערות שלי הסתמרו.

נכנסנו לרכב, והנסיעה עברה בשקט מופתי ושמחתי על כך עד שסהר שבת את השתיקה ואמר "יפה לך אדום" הוא אפילו לא הסתכל עליי וגם לא לבשתי אדום אז לא הבנתי על מה הוא מדבר.

"אני לא לובשת אדום" עניתי עם חיוך מבוייש. הוא הפנה את ראשו "עכשיו, עכשיו את לא לובשת אדום, אבל הביקיני הקטנטן שלך הוא אדום, לא?"

מה? מה קורה כאן? איך הוא ראה? הוא יודע על מה שהיה עם הבן שלו? בלעתי את הרוק, לא עניתי, לא ידעתי מה לענות והוא המשיך "הסתכלתי עלייך קצת באינסטגרם, יש לך שם תמונות יפות", הצלחתי לענות "תודה" בשקט.

"ממש יפות למען האמת, יפות כל כך שהן העמידו לי קצת את הזין אתמול כשנכנסתי לפרופיל שלך" הוא אמר, ושוב קפאתי, אבל משהו במילים שלו בידיעה שהזין שלו עמד ממני מדליקה אותי וגורמת לכוס שלי להירטב.

"גם עכשיו הזין שלי עומד" הוא אומר ופותח את המכנסיים שלו תוך כדי שהוא נוהג ושולף את הזין שלו. הזין שלו קשה והמראה לו גרם לדגדגן שלי שלי לפעום ובלי לשים לב זזתי על הכיסא, שיפשפתי עליו את הכוס שלי.

הוא פתאום שלח יד לירך שלי, ליטף אותה ועלה למעלה לכיוון הכוס. הוא ליטף לי את הכוס מעל המכנסיים, מזל שלבשתי טייץ היום חשבתי לעצמי.

הוא עלה עוד קצת עם היד והכניס את היד שלו לתוך הטייץ שלי תוך כדי שהוא מחפש את הכוס שלי.

הוא מצא אותו.

הוא העביר אצבע לאורך הכוס שלי "בשבילי את רטובה ככה?" הוא שאל ולא חיכה לתשובה והחל לשפשף לי את הדגדגן ושוב ירד ודחף לי אצבע לתוך הכוס מה שגרם לי לאנחה. הוא הוציא את האצבע שלו מהכוס שלי ומהטייץ שלי והעביר את האצבע שלו על השפתיים שלי, מורח את הרטיבות שלי ודוחף את האצבע שלו לפה שלי "תטעמי את עצמך, תראי כמה את טעימה", מוציא את האצבע שלו מהפה שלי, תופס לי את הראש מאחור, מוריד לי את הראש לכיוון הזין שלו "עכשיו תטעמי אותי" ודוחף את הזין שלו לפה שלי.

הוא ממשיך לנהוג כאילו כלום ואני עם הפה שלי על הזין שלו, לא מפסיקה לרגע, שואבת לו אותו, מוצצת לו את הביצים מלאות בשפיך שלו "אחחחחח איך את מוצצת, איפה לימודו אותך למצוץ ככה? בדרום אמריקה? מצצת שם להרבה גברים?" הוא שאל בגניחות וזה הדליק אותי יותר. כל שאלה שלו הגברתי את המהירות והכנסתי עמוק את הזין שלו לפה שלי "כןןן ככה זונה קטנה שאת, את אוהבת למצוץ לגברים?" עוד יותר עמוק דחפתי את הזין שלו "אני קרוב" הוא צעק ואפילו לא הספקתי להוציא את הזין שלו מהפה והוא גם התפרק לי בתוך הפה, הוא גמר ורוקן את כל מה שהיה לו, והכל אצלי בפה.

קמתי, הסתכלתי עליו ובלעתי את השפיך שלו.

הגענו אליי הביתה, הוא מסתכל עליי ואני עליו, לא אומרים מילה אני מורידה את החגורת בטיחות, פותחת את הדלת אומרת לו "תודה על הטרמפ" ויוצאת.

הוא פותח את החלון "סיגל תשמח לשמוע איזו עבודה טובה עשית" והוא מסמן לי שהיא הייתה על ספיקר כל הזמן הזה ושמעה הכל.