תהיה כלב טוב עכשיו?

ההמשך לסיפור "בוסית":

עברו יומיים מקבלת המייל מהמנכ"לית אחרי המפגש במשרד שלה כשהיא רכבה לי על הפנים וזיינה לי את הלשון.

לא עניתי למייל, אני מודה שקצת חששתי.

איך אפשר לענות ל

"שלום עמית,

נבחרת לעובד מצטיין.

לקבלת הפרס יש להגיע לכתובת: הרצל 121, תל אביב.

בברכה, אלכסנדרה" ?

לא אשקר, רציתי ללכת לקבל את הכביכול פרס, הרי ברור לי שהיא לא באמת הולכת לתת לי פסל בצבע זהב להוקרה, אבל רציתי לראות אותה, רק המחשבה עליה הזיזה לא את הזין.

תפסתי אומץ והשבתי לה למייל

"אלכסנדרה בוקר טוב,

מתי אוכל להגיע?

בברכה, עמית"

שלחתי.

מהרגע השליחה התחלתי להזיע, מחשבות של מה היא תענה, אם תענה, ואם כן, מה לעזאזל אני עושה?

מי יודע מה יהיה שם אחרי מה שהיה במשרד שלה.

עברה דקה בדיוק וקיבלתי התראה של מייל נכנס. זו אלכסנדרה.

"בוקר טוב עמית,

היום, 22:00.

בברכה, אלכסנדרה"

היום? לא חשבתי שזה יהיה כל כך קרוב. נלחצתי אבל ניסיתי לשמור על רגיעה מסויימת ולפחות לצלוח את יום העבודה הזה שכבר לא יכולתי לחכות שייגמר.

הגיעה השעה שש בערב, סוף סוף סיימתי לעבוד היום אבל בידיעה של מה מחכה לי הערב, הייתה לי תחושה שאעבוד.

לא ראיתי את אלכסנדרה במשך כל היום וטוב שכך הרי גם ככה אני הולך לראות אותה בעוד 4 שעות בדיוק.

הגעתי הביתה, אכלתי משהו קליל, התקלחתי ובלי לשים לב השעה כבר 21:00 וכדאי שאצא, בכל זאת תל אביב והפקקים שלה.

התלבשתי זריז, התבשמתי ויצאתי לדרך. מהבית שלי לכתובת שהיא נתנה זו נסיעה בערך של חצי שעה ולמזלי לא היו הרבה פקקים ואפילו חנייה מצאתי בחניון בתשלום שנמצא די קרוב.

הגעתי לבניין ונזכרתי שבכלל אין לי את הטלפון שלה או מספר דירה, איך אני בכלל אמור למצוא אותה?

הלכתי לאיזור תיבות הדואר בתקווה למצוא את השם שלה, אבל כלום, לא הייתה שם אלכסנדרה או כל שם אחר שאפילו דומה לזה.

התכוננתי לעזור ואז ראיתי את התיבה ההאחרונה, הקיצונית ביותר, לא רשום עליה שם אלא רשום עליה "A", לא הייתי בטוח, אבל הייתה לי התחושה שזו היא. לפי מספר הדירה זו הדירה.

עליתי במעלית, מצאתי את הדירה ודפקתי, כולי תקווה שזו באמת הדירה שלה אחרת נדפקתי.

שמעתי עקבים בצד השני של הדלת, מפתח מסתובב ודלת נפתחת. זו אלכסנדרה, אבל זו לא אכלסנדרה שרואים במשרד, היא הייתה שונה, היא לבשה בגד גוף מעור, עם קשירות ואבזמים בצוואר מה שחשף את הרגליים המאד ארוכות שלה, שהתהדרו בנעלי העקב האדומות  המפורסמות שלה, אודם אדום בוהק וסקסיות בלתי נגמרת.

בלי שאף אחד מאיתנו אומר מילה נכנסתי לבית, הוא היה מוחשך, ספות שחורות מעור, נדנדת סקס נתלית מהתקרה ובגדול נראה כמו מועדון סאדו שהייתי בו פעם.

"מפחד?" היא פתאום הפרה את השתיקה, הקול שלה שלח לי זרם לזין ועניתי "מצפה בכיליון עיניים" אמרתי וקיוויתי שהיא לא שמעה את הרעד בקול שלי, "ילד טוב, עכשיו לחדר!" היא אמרה והלכתי אחריה לכיון החדר.

אנחנו עומדים בפתח, בחדר יש מיטה גדולה, ומסביב כל מיני מכשירי עינוי, שוטים ודברים שאני בכלל לא מזהה.

היא מסתובבת אליי "תתפשט" ונכנסת לתוך החדר כשהיא עומדת בקצה המיטה.

אני מוריד את החולצה, את המכנסיים וכשאני נשאר עם תחתונים בלבד והזין שלי כבר עומד כמו טיל, אני רואה אותה עם עיניים בוערות והזין שלי כבר לא יכול לחכות ואני מיד שולף אותו ומוריד את התחתונים.

אני עומד כשאני עירום לגמרי, עם זין עומד ולא עושה כלום, מחכה להוראות.

"עכשיו כלב שלי, אני רוצה שתתפוס את הזין, ותתחיל לשפשף" היא אומרת כשהיא מתקרבת אליי, אני מחזיק את הזין והיא מלמעלה יורקת לי על הזין "תשפשף!" ואני מתחיל לעשות מולה ביד, כל הסיטואציה הזו רק גורמת לי לרצות לגמור, אני מגורה וחייב להשפריץ.

"תפסיק" היא אומרת לי שנייה לפני שאני מגיע לפורקן, אני רואה שהיא כבר הספיקה לקחת את אחד השוטים שהיו בחדר "על המיטה, על ארבע!" היא מצווה עליי ואני עולה על המיטה, עושה בדיוק כפי שהיא מצווה עליי לעשות ומחכה, לא יודע למה בדיוק, אבל אני יודע שעומד להגיע משהו.

אני מרגיש משהו קר מלטף את הישבן שלי "יודע מה עושים לילדים רעים עמית?" היא שואלת אותי כשהיא מעבירה את השוט על החלק האחורי שלי ולא מחכה לתשובה ממני וממשיכה "מרביצים להם. ואני שמעתי עמית, שאתה לא תמיד ילד טוב" והיא מכה אותי עם השוט על הישבן שלי, זה כל כך כואב, אבל יש משהו בכאב הזה, אני רוצה עוד והיא כאילו שמעה את מחשבותיי נותנת לי עוד הצלפה, ועוד אחת, ועוד אחת הכאב הוא בלתי נסבל אבל אני לא אומר כלום.

היא מפסיקה, אני שומע את השוט מונח על הרצפה ושומע שהיא פותחת מגירה וסוגרת אותה.

"תסתובב" היא אומרת לי ואני מסתובב כך שאני יושב בקצה המיטה עם הפנים אליה.

"עכשיו בגלל שאתה כזה ילד טוב, ולא בכית כשהצלפתי בך מגיע לך פרס" היא שולפת משהו שנראה כמו רצועה של כלב רק שהיא שחורה ועם ניטים כסופים ומחברת לי אותה על הצוואר, "עכשיו אתה הכלב שלי, וכלבים טובים עושים מה שהבעלים שלהם אומרים להם נכון עמית?" היא שאלה וסוף סוף הצלחתי להוציא מילה "נכון" עניתי לה.

"עכשיו לרצפה, ניקח אותך לטיול" אני יורד על הרצפה,על ארבע, היא מחזיקה ברצועה שלי ומושכת לכיוונה ואני הולך על ארבע לידה.

היא מובילה אותנו לסלון ומוליכה אותי כמו כלב עד שאנחנו חוזרים לחדר, היא מלטפת אותי כמו כלב "כלב טוב" ומשחררת אותי מהרצועה.

היא נשכבת על המיטה, עם הנעליים "תפשיט אותי" אני עולה על המיטה, פותח לה את הרצועות העליונות על הבגד גוף, ומוריד את החלק העליון, חושף את השדיים שלה, היא מושלמת, פטמות וורודות וקשות שרק מחכות שאאכל אותן.

אני מתקרב עם הפה לכיוון החזה שלי "לא" היא עוצרת אותי " תפשיט אותי לגמרי" ואני ממשיך ומוריד לה את בגד הגוף לחלוטין, אבל משאיר את הנעליים.

היא פותחת את הרגליים שלי והכוס שלה נחשף בעיניי "זוכר?" היא שואלת אותי עם חיוך.

היא פותחת את הכוס שלה עם הידיים "תמצוץ לי את הדגדגן" היא אומרת ואני נשאב יש עם הפה שלי, מוצץ אותה, היא כל כך רטובה, כל כך טעימה, אני שומע אותה גונחת בלי הפסקה כשאני שואב לה את הדגדגן ומרגיש שהיא קרובה לשיא שלה.

"עצור" היא פתאום אומר בהתנשפות.

"אני חושבת שחיכיתי מספיק זמן, עכשיו קח את הזין שלך, ותדחוף אותו עמוק בכוס שלי", היא לא מספיקה לסיים את המשפט ואני כבר בתוכה.

הכנסתי והוצאתי את הזין שלי, בלי הפסקה, נכנסתי בה חזק ותוך כדי גניחות היא נותנת שולפת צעצוע רוטט ושמה אותו על הדגדגן שלה כשהיא מכריחה אותי להחזיק אותו תוך כדי שאני מזיין אותה.

אני לא מפסיק, אפילו לא לשניה, הזין שלי עומד להתפוצץ, "אני קרובה" היא צורחת ולאחר כמה שניות, נוזל משפריץ לה מהכוס, זרם גדול שגורם לי להוציא את הזין שלי והמראה שלה משפריצה גרם לזין שלי להתפרק לגמרי והשפרצתי לכל כיוון אפשרי.

התמוטטתי לידה, על המיטה, ללא כוחות, שנינו שקטים עד שהיא הודיעה "מחר בבוקר, תחכה לי על ארבע במשרד עם זין עומד, עכשיו לך"

הופתעתי, קמתי ויצאתי מהדלת.

כל הדרך הביתה חשבתי על מה שהיה אף פעם לא חוויתי משהו כזה, אבל זה מוצא חן בעיני. אני רוצה עוד.