
תעמוד, ולא בפינה.
אני כל כך מתרגשת, הילד הבכור שלי עולה לכיתה א'!
בעוד כמה ימים סוף סוף זה קורה הראשון לספטמבר המדובר, הבן שלי מתרגש ואני יותר ממנו. היום קראו לנו, ההורים להגיע לבית הספר לאסיפת הורים להדריך אותנו מה הולך להיות בשנה הקרובה, מה הילד צריך להביא ועוד כל מיני דברים.
תיכננו ללכת אני ובעלי אבל לפני שעה הוא התקשר שהוא תקוע בעבודה ולא יוכל להגיע בזמן, מבאס, אבל אמרתי לו שיגיע ברגע שיוכל ומה שיספיק לשמוע עדיף מכלום.
הלכתי ישר אחרי העבודה ישירות לבית הספר, היו שלטים שכיוונו להגיע לכיתה הרלוונטית ושם כבר היו הורים שהתיישבו כבר ולא הכרתי אף אחד. ראיתי שולחן אחד ריק והחלטתי לשבת שם בתקווה שאולי בעלי כן יצליח להגיע בזמן אז אשמור לו כיסא, הוצאתי מחברת לרשום דברים עיקריים וחיכיתי שיתחיל.
המורה נכנסה, בירכה את כולנו ושניה אחריה נכנס גבר "סליחה על האיחור" הוא התנצל "אין בעיה, רק תתיישב במהירות" ענתה לו המורה, הוא התהלך בכיתה, חיפש מקום פנוי והתיישב לידי, רציתי להגיד לו שזה שמור אבל לא הספקתי, הוא בירך אותי במנד ראש והנהנתי אליו חזרה.
המורה החלה להסביר מה הולך להיות השנה, מה צריך להביא ליום הראשון ואיך להכין את הילד לכיתה א'. תוך כדי הדיבורים שלה הרגשתי שהוא נצמד אליי, חשבתי שזה כנראה בגלל שהשולחן והכיסאות די קטנים אז אין לו ברירה, התעלמתי והמשכתי להקשיב. אחרי כל הדיבורים המורה לקחה אותנו לסיבוב בבית הספר, ראינו את הכיתות השונות, חדר תרבות ולבסוף הגענו לחצר, כל הסיבוב, האבא שאיחר היה לידי, לא ייחסתי לזה חשיבות עד שבסיור בחצר הוא התקרב אליי לאוזן "כמה דברים אני עשיתי בחצר הזו" מאיפה זה הגיע לעזאזל? הסתובבתי אליו במבט לא מבין ושאלתי "מה? כמו לאכול ארוחת 10?" והוא ענה "כן אכלתי, אבל משהו אחר" היה לו מבט סוטה בעיניים, הוא הבהיל אותי והוא גם שם לב לזה וישר אמר "אל תדאגי, אני לא אאכל אותך" חייכתי בבושה והוא המשיך "בינתיים" והתקדם לכיון החורשה הקטנה שהייתה בצד של החצר. הייתי מבולבלת אך גם קצת סקרנית.
לאחר כמה דקות חזרתי לכיתה והמורה אמרה שהסיור הסתיים ושנתראה בעוד כמה ימים ביום הראשון של בית הספר, הסתכלתי סביב, לא ראיתי את האבא, לקחתי את התיק שלי ויצאתי החוצה לכיון השער, אשקר אם אגיד שלא חיפשתי אותו עם העיניים, לא ראיתי אותו בשום מקום. שניה לפני שבאתי לצאת מבית הספר הלכתי לכיון החורשה לשם ראיתי אותו הולך. הגעתי לחורשה ולא ראיתי אותו, עשיתי סיבוב מהיר עד שפתאום שמעתי מאחוריי "ידעתי שתבואי" הסתובבתי, זה היה הוא "רק באתי לראות שוב את החצר" אמרתי לו בשקר מוחלט, הוא ידע שאני משקרת כמובן ושאל "אז שאעשה לך את הסיור שלי?", הנהנתי "אחריך" וחיכיתי ללכת אחריו.
הסתובבנו בבית הספר, בהתחלה בלי לומר מילה עד שהחלטתי לשבור את השתיקה "אז, אתה מתרגש מהילד שלך עולה לכיתה א'?" שאלתי והוא ענה "ילדה, יש לי ילדה וכן אני מתרגש" הוא עצר והמשיך "ממך אני קצת יותר מתרגש" אמר ושלח יד לעבר המפשעה שלו שם ראיתי את הבליטה, זה היה נראה רק מהבליטה כמה זין גדול יש לו וכמה הוא קשה, הרטיבות בין הרגליים שלי התחילה, ניסיתי להתעלם ממנה וממנו "שנלך לחורשה?" הוא שאל, שוב הנהנתי בלי להוציא מילה והלכנו לחורשה.
התיישבנו על ספסל, "אז איפה בעלך?" הוא שאל "לצערי לא הספיק להגיע" אמרתי ואז הסקרנות שבי שאלה "ואשתך?" הוא חייך ואמר "אני גרוש" זה הפתיע אותי, הוא התקרב אליי יותר, נצמד אליי "את יודעת, פה ממש בספסל הזה" הוא עצר ומיד המשיך "זיינתי את המורה לספרות כשחזרתי לפגישות מחזור" הסתכלתי עליו וניסתי להסתיר את הגירוי שלי ממנו, הוא שם את היד שלו על היד שלי מה אתה עושה?" שאלתי אבל לא עצרתי אותו "שששש אל תדאגי" הוא לקח את היד שלי ושם אותה על הבליטה שלו "תראי מה עשית" אמר לי והרטיבות בין הרגליים שלי הלכה והתגברה, רציתי למשוך את היד, רציתי לשאול אותו מה לעזאזל הוא חושב שהוא עושה אבל הגוף שלי בגד בי, הוא פתח את המכנסיים שלו ושלף את הזין שלו החוצה, ואני, לא עושה כלום חוץ מלהסתכל עליו , הזין שלו היה בחוץ, זה הפתיע העיניים שלי ירדו לזין שלו שהיה קשה כמו אבן, הוא שפשף אותו וכל מה שחשבתי עליו זה הטעם שלו וכמה אני רוצה אותו בפה והוא המשיך "אני יודע שאת רוצה, אני גם די בטוח שאם אני אעביר אצבע על הכוס שלך עכשיו, האצבע שלי תירטב, אני טועה?" הוא עצר, חיכה שאגיד משהו, משהו בי השתנה פתאום, רציתי אותו, ממש ברגע זה, כאילו נדלקה מן חיה שכזו, נעמדתי, הוא חשב שאני עומדת ללכת "חכי, אל.." הוא לא הספיק לסיים את המילה ואני נעמדתי מולו , מסתכלת עליו מלמעלה, פותחת את המכנסיים, מורידה אותם למטה, מורידה את התחתונים, הכוס שלי חשוף מולו, הוא עזב את הזין שלו, תפס את התחת שלי וקירב אותי אליו עד שהכוס שלי היה ממש מול הפנים שלו, הוא הוציא לשון, ליקק לאורך הכוס, פאקקקק כמה שזה היה נעים, עם הידיים הוא פתח את הכוס שלי וליקק את הכוס מפנים, עלה וירד עד שהגיע לדגדגן, שם הוא סובב את הלשון, מצץ את הדגדגן שלי, שיגע אותי, הוא דחף את הלשון שלו לחור שלי, זיין את הכוס שלי עם הלשון, נרטב מהמיצים שלי, הכוס שלי הרטיב את כל הפרצוף שלו "בעלך גם אוכל לך ככה את הכוס?" הוא שאל כשהוא רטוב ממני לגמרי, לא עניתי רק תפסתי לו את הראש ודחפתי אותו חזרה לכוס שלי "בלי שאלות, ללקק!" אמרתי לו והוא היה כמו אחוז טירוף על הכוס שלי עם הלשון שלו.
הוא הפסיק פתאום, ניגב עם היד את הפנים הרטובות שלו, תפס אותי במותניים וסובב אותי כשאני עם הגב אליו, הוא הפליק לי, זה כאב, אבל מסוג הכאבים שאני אוהבת, הוא תפס את הפלחים של התחת שלי, פתח אותם ושוב שיגע אותי עם הלשון, הפעם בחור של התחת, פאקקקקקק , את זה בעלי אף פעם לא עשה "אל תפסיק" גנחתי והוא הגביר את המהירות, הלשון שלו נכנסה לתוך החור של התחת שלי, עמוק עד שבבת אחת הוא הושיב אותי עליו, על הזין שלו, שיטטט לא תיכננתי ככה שיכנס לתוכי, בלי קונדום, בלי כלום, כשאני רוכבת לו על הזין כאילו אנחנו לא בחצר בית הספר, הוא קם, יחד איתי עוד כשהזין שלו עדיין בתוכי, הוא כופף אותי על הספסל כשהתחת שלי מופנה אליו, תופס אותי המותניים וממשיך לזיין אותי בדוגי "פאקקקק את מרגישה בדיוק כמו שחשבתי שתרגישי" הוא לחש כדי שלא ישמעו והמשיך "הזין שלי עמד מהרגע שהתיישבתי לידך" זרמים עברו לי בגוף כשהוא אמר את זה, הוא הגביר מהירות, זיין אותי כמו משוגע, כאילו זה הדבר האחרון שיעשה בחיים "הכוס שלך נוצר בשבילי" הוא אמר וגרם לי לשלוח יד לכוס שלי, לאיזור הדגדגן, שיפשפתי את הדגדגן שלי כמו דיג'יי שמתלקט על תקליטים והוא ממשיך לזיין בדוגי "אני קרובה" אמרתי כמה שיותר בשקט, הייתי שניה לפני התפוצצות "תגמרי בשבילי יפה שלי" והמילים שלו גרמו לזרמים בכל הגוף שהגיעו עד לכוס שלי וגמרתי חזק על הזין שלו בצעקה חרישית.
הוא יצא ממני, סובב אותי חזרה והושיב אותי על הספסל כשהוא עדיין עומד, כשאני עדיין מתנשפת מהגמירה הוא דחף את הזין שלו לפה שלי פעם אחת עד הסוף והוציא, עוד פעם דחיפה חזרה עד הסוף והוציא "מוכנה לשפיך שלי?" הוא שאל הוציא את הזין והחל לשפשף "פה גדול" הוא אמר, פתחתי פה ושניה לאחר מכן הרגשתי זרמים חמים על הפנים שלי, הוא היה מלא וכולו התרוקן עליי ובלעתי את הכל.
ישבנו שנינו על הספסל, מתנשפים, התלבשנו בלי לומר מילה, הייתי מבויישת שזה בכלל קרה, מעולם לא בגדתי, אני אפילו לא יודעת את השם שלו. קמתי "נתראה בעוד כמה ימים" והלכתי המהירות ואפילו לא נתתי לו להיפרד ממני.
הגעתי הביתה, בעלי כבר היה בבית שזה היה מוזר, לא הבנתי אם הוא ההית בשעה כזו אז למה לא הגיע לבית הספר "היי מאמי" אמרתי הוא היה במטבח, כנראה תכנן להכין ארוחת ערב "וואי אני רעבה" אמרתי לו "חשבתי שכבר אכלת" הוא אמר ולא הבנתי על מה דיבר, התעלמתי "למה לא באת בסוף לאסיפת הורים?" שאלתי "באתי" הוא אמר והלב שלי נעצר, הוא ראה את ההלם שלי, הוא נהנה ממנו, חייך, התקרב אליי לאוזן "ונראה לי שאת צריכה לקבל עונש".